ספר רקנאטי - על התורה

<h1 class=ql-align-center><strong>ספר רקנאטי</strong></h1><p class=ql-align-center></p><h2 class=ql-align-center><strong>על התורה</strong></h2><h2 class=ql-align-center><strong>פירוש על התורה על פי קבלת הראשונים</strong></h2><p class=ql-align-right><strong style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>רבי מנחם רקנאטי</strong></p><p class=ql-align-right></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>רבי מנחם בן בנימין רקנאטי (ריקנאטי) (1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה</span></p><p class=ql-align-right></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>היה מראשוני המקובלים באיטליה. מצטט הרבה את רשי האבן עזרא הרמבם רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא. ומזכיר חידושים בשם מקובלים מהדור הקודש</span></p><p class=ql-align-right></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>וביותר את הרמבן אותו מרבה לצטט בספריו ומכנהו רבינו הגדול וטורח לבאר כל סוד כמוס של הרמבן על התורה</span></p><p class=ql-align-right></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>בנוסף הושפע רבות מהרמבם ומחכמת הפילוסופיה שאותה ראה כמשלימה את חכמת הקבלה</span></p><p class=ql-align-right></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>ספרו העיקרי בקבלה הוא פירושו על התורה אשר מרבה לצטט קטעים ארוכים מהזוהר הקדוש ולבארם בסיגננו על הפסוק המדובר</span></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>לחיבורו זה הייתה השפעה על מקובלים בדורות שאחריו והוא זכה לפירושו של רבי מרדכי יפה ואף תורגם ללטינית במאה ה15 בידי המומר פלביוס מיתרידטס</span></p><p class=ql-align-right></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>יש שאמרו שהיה תלמידו של רבי אלעזר מגרמיזא מכאן אפשר להבין את חיבורו של הרקאנטי לרמבן ראה בסדר הדורות [ד' אלפים תתקצח]. אך החידא [שם הגדולים מערכת מ] הסתפק בזה לפי סדר הזמנים לפי שהרוקח נפטר עשר שנים לפני לידת הרקאנטי ואולי נקרא תלמידו אחרי מותו משום שטרח ללמוד מספריו. וכמו שמצינו בשאר חכמים</span></p><p class=ql-align-right></p><p class=ql-align-right><span style=background-color: rgba(255 255 255 1); color: rgba(15 17 17 1)>בצעירותו היה גס השכל מאד והיה מרבה בתעניות ותפילה שמן השמים ירחיבו את שכלו וליבו ופעם אחת בהיותו מתפלל בבית הכנסת נרדם והנה איש יפה עיניים ובידו כלי מים והקיצו משנתו ויאמר לו שתה ויקם וישת ולא השלים לשתות כל המים ותכף הלך האיש מלפניו ורבי מנחם הלך לבית המדרש כמנהגו וימצא שכלו בהיר ונבון כי נהפך לאיש אחר. ואז חיבר פירוש על התורה</span></p>